מבוא

 

במשך השנים לא היה ייצוג מספק לחריגים במדיה בכלל ובפרט לאוטיסטים, אני כילדה שנולדה בשנת אלפיים לא זכיתי לצפות בדמויות חריגות על המסך.

אמנם מתחילת שנות ה-90' חלה עלייה בנראות הנושא על המרקע, אך עולה השאלה מהו טיב הייצוג, והאם אנו כצופים, מקבלים מידע אמיתי או שמייפים לנו את המציאות בדרך שתתאים לנרטיב הטלוויזיוני.

את העבודה אחקור באמצעות ניתוח הסדרה "פלפלים צהובים" (2010, אמנון קוטלר), הסרט "איש הגשם" (1988, בארי לוינסון) והסרט התיעודי "זה אח שלי" (2014, חגית רון רבינוביץ', אייל רובינשטיין).
אערוך סקירת ספרות מקיפה בה אכלול ממצאים מדעיים ממאמרים בשנים האחרונות. המאמרים כוללים ניתוח מקיף על כיצד דמות האוטיסט הוצגה לנו בתכנים השונים וכיצד התקשרות משמשת לנו כסוכן חברות להצגת מיהו האוטיסט.

בסקירת הספרות אציג מהו אוטיזם, מהם המאפיינים וההתנהגות של הלוקים באוטיזם, כיצד מאבחנים אוטיזם, עם אילו קשיים הם מתמודדים ומהי דרך הטיפול.

בסקירת הספרות אבחן את יחס החברה כלפי הלוקים באוטיזם ואציג חמש כתבות אשר מספרות על ההיסטוריה של האוטיסטים בתקשורת לאורך השנים.

בגוף העבודה אנתח את הסדרה "פלפלים צהובים", הסרט "איש הגשם" והסרט התיעודי "זה אח שלי". את אלו אחקור לפי המאפיניים הבאים: איפיון האוטיסט בסרט/סדרה, יחס הסביבה לאוטיסט בסרט/ סדרה, יחס האוטיסט לסביבה, הקשיים שמוצגים והתמודדות של האוטיסט עימם.

שאלות המחקר אשר עולות מן העבודה הן:

• האם ייצוגם של האוטיסטים בתקשורת משקף או מבנה מציאות?
• האם האוטיזם מוכתב על ידי התקשורת או מכתיב לתקשורת?
• האם בשנים האחרונות עלתה כמות הנראות של האוטיסטים בתקשורת?
• האם דמות האוטיסט המוצג בתקשורת מעוררת אהדה?העבודה תבחן את ייצוג האוטיסטים במדיה ומה אנחנו כצופים באמת לומדים מכך.